מאזן חדש
- 23 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
אני רוצה להציע הסתכלות חדשה על נושא מהותי בתוך מערכת היחסים המשפחתית, כאשר המטרה המסומנת היא: שיתוף פעולה.
נכון שזה קורה מספר פעמים ביום שאת מבקשת משהו מהילדים?
"תרים את התיק, תאספי את הצעצועים, תערוך שולחן, תפני מדיח" ועוד.. (כמובן שאת מוסיפה "בבקשה") ונכון שזה לא תמיד עובר דרך פילטר השמיעה שלהם? ובמקרה הטוב זה מתבצע עם תוספות מענגות כמו "נו, אמא, עוד מעט" או "למה אני?.." - וזה עוד "בקטנה". אבל כשמגיעות הבקשות הגדולות והכבדות כמו – "תעזרו לנו ליהנות ביחד מהטיול ותשמרו את המריבות שלכם לבית כדי שהנסיעה תעבור בשלום", או "בבקשה – תשמרו על אחיכם הצעיר כי אבא ואני רוצים לצאת לסרט".. – אז זה כבר יכול להגיע לטונים שלא מביישים את טובי עורכי הדין.
אז מה לעשות? – לעשות!
לעודד יוזמות קטנות כגדולות מצד הילדים, לברך על כל גילוי עצמאות וביטוי של אחריות ממש כשהם קורים, לתת ה-מ-ו-ן תשומת לב לכל אחד ואחת מהילדים, להתעניין בהם ללא מסך ביניכם (לא רק איך היה בביה"ס או עם מי שיחקת היום) לתת מחמאות דווקא כשהם שלא מצפים להן, ובעיקר – להפתיע מידי פעם בתשומת לב קטנה וייחודית (שעת כייף ביחד, מתנה קטנה בחזרה מנסיעה מקצועית וכד'). עד כאן "המסר הקבוע" – השקעה הורית משתלמת, החידוש שלי הוא ב: "את זה לא מודדים". ומה עוד? גם את הבקשות שלנו לעזרה והשתתפות בסדר היום המשפחתי – גם אותן לא סופרים.
למה?
כדי להשאיר את העיניים "על המטרה" שהיא כזכור: שיתוף פעולה, אנחנו צריכים לשמור על אנרגיה ומוטיבציה שיניעו אותנו קדימה, לשם כך נמדוד רק את השגת המטרה. כמה שיתוף פעולה קיבלנו מצד הילדים כשביקשנו את עזרתם בסידור הקניות במקרר? - ממש נמדוד את זה באחוזים, נרשום במקום בולט, כדי שזה יהיה מוחשי ומדיד להשוואה עם הפעם הבאה שנבקש. כמה שיתוף פעולה קיבלנו כשהתארגנו ליציאה בבוקר מהבית? – גם את זה נכתוב במקום בולט ונוכל להשוות ביום הבא. תבחרו לכם 2-3 "בקשות" ועליהן תפעילו את המאזן החדש. ללא השוואות עם כמה נתתי, השקעתי, קניתי, פינקתי – אלא רק מדידת אחוזי שיתוף הפעולה מצד הילדים במה שממש חשוב לכם.
טיפ ממני: שתפו את הילדים!
אמרו להם כמה שיתוף פעולה הוא כייפי, משמח וגורם להנאה (בטוח יש לכם כמה דוגמאות של חוויות משפחתיות שניתן "לגזור" מהן פעולות משותפות) ובעיקר – כמה זה חשוב לכם ולתחושה המשפחתית החזקה, ביחד.
בהצלחה!
